עמותת איל"ן - הסיפור של ליאת אלמוג

דִּבְרֵי לִיאַת אַלְמוֹג בְּטֶקֶס פְּתִיחַת אֵירוּעֵי שְׁנַת ה 60 לְאִילָ"ן בְּבֵית הַנָּשִׂיא 29.03.2012 

שְׁמִי לִיאַת אַלְמוֹג תּוֹשֶׁבֶת רָמַת גַּן.  הֶיכֵּרוּתִי עִם אִילָן הֵחֵלָּה מֵהֱיוֹתִי כְּבַת 3 עֵת נִכְנַסְתִּי לְגַן הַיְּלָדִים, נוֹלַדְתִּי לִמְצִיאוּת בָּהּ הָפַךְ אִילָן לְחֵלֶק חָשׁוּב וּבִלְתִּי נִפְרָד בְּעִיצּוּב חַיַּי מֵאָז וְעַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.

אֶת צְעָדַיי הָרִאשׁוֹנִים עָשִׂיתִי בְּגַן הַיְּלָדִים בּוֹ הִתְפַּתַּחְתִּי וְגָדַלְתִּי, דֶּרֶךְ בֵּית הַסֵּפֶר אֲשֶׁר נָטַע בִּי אֶת הַהֲבָנָה וְהַיְּכוֹלֶת לְקַיֵּים חַיֵּי שִׁיגְּרָה בְּסַפְסַל הַלִּימּוּדִים כְּיַלְדָּה כְּכָל הַיְּלָדִים.

לְצַד כָּל אֵלֶּה הָיוּ גַּם שָׁעוֹת שֶׁל חַיֵּי חֶבְרָה מלאי פְּעִילוּת בַּחוּג הַחֶבְרָתִי אוֹתוֹ הֵקִים אִילָן בִּכְדֵי לָתֵת מַעֲנֶה גַּם לִצְרָכַיי הַחֶבְרָתִיִּים שֶׁהָיוּ גְּדוּשִׁים בִּזְכוּתָם בְּטִיּוּלִים בְּכָל רַחֲבֵי הָאָרֶץ לְאָורְכָּה וּלְרָוחְבָּהּ דֶּרֶךְ חֲוָויוֹת יוֹצְאוֹת דּוֹפֶן שֶׁל פַּעַם בַּחַיִּים בִּסְפּוֹרְט אתגרי בִּשְׁמֵי הָאָרֶץ בַּיָּם בִּצְלִילָה עִם דּוֹלְפִינִים וּבַיַּבָּשָׁה בְּמַסַּע גיפים מְיֻוחָד. 

וְהָיוּ גַּם אֵלֶּה קַיְיטָנוֹת הַקַּיִץ הַמְּיֻוחָדוֹת שֶׁהִתְקַיְּימוּ בְּכָל רַחֲבֵי הָאָרֶץ לְמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ בָּהֶם הִרְגַּשְׁתִּי עַל גַּג הָעוֹלָם תְּחוּשָׁה שַׁזָּר לֹא יוּכַל לְעוֹלָם לְהָבִין זֹאת. 

הַיּוֹם אֲנִי לוֹקַחַת חֵלֶק פָּעִיל בְּמֶרְכַּז הַסְּפּוֹרְט לְנֵכִים סְפִּיבָק אֲשֶׁר נוֹתֵן מַעֲנֶה לְכָל צְרָכַיי הַפִיזִיִּים וּמְסַפֵּק לִי טיפוליי שִׁיקּוּם פַּרְטָנִיִּים בִּזְכוּתָם הִגַּעְתִּי לְהֶישֵּׂגִים אַחֲרֵי קְשָׁיִים רַבִּים אוֹתָם חָוִיתִי בַּדֶּרֶךְ, וְתוֹדוֹת לְכָךְ מַצָּבִי הַפִיזִי הִשְׁתַּפֵּר לְלֹא הֶיכֵּר. 

כְּמוֹ כֵן אֲנִי מִשְׁתַּתֶּפֶת בְּחוּג לְהַעֲצָמָה אִישִׁית אוֹתוֹ מְקַיֵּים אִילָן עַל מְנַת לָתֵת לִי אֶת הַכֵּלִים הַנִּדְרָשִׁים לִיצִיאָה מֵהַבַּיִת תּוֹךְ הֲשָׂמַת דָּגֵשׁ עַל הַיְּצִיאָה לְחַיִּים עַצְמָאִיִּים בַּחֶבְרָה וּבַקְּהִילָּה. 

כַּיּוֹם אֲנִי עוֹבֶדֶת בַּמּוֹקֵד הַטֵּלֵפוֹנִי שֶׁל אִילָ"ן. אֲנִי רוֹאֶה בַּעֲבוֹדָה זוֹ שְׁלִיחוּת כְּמִי שֶׁנֶּהֶנְתָה מֵהַשֵּׁירוּתִים הַנִּרְחָבִים עַכְשָׁיו זֶה הַזְּמַן שֶׁלִּי לָתֵת לִילָדִים אֲחֵרִים כָּמוֹנִי הִזְדַּמְּנוּת לְחַיִּים בְּרִיאִים קַלִּים וְטוֹבִים יוֹתֵר. 

אֲנִי נִיצֶּבֶת כָּאן מוּלְכֶם כְּדֵי לוֹמַר תּוֹדָה לְכָל הָעוֹסְקִים בִּמְלָאכָה מֵרִאשׁוֹן הַמְּיַיסְּדִים  וְהַמִּתְנַדְּבִים וְעַד אַחֲרוֹן הָעוֹבְדִים בָּעֲמֻותָּה, תּוֹדָה עַל רִגְעֵי הַחֶסֶד הָאוֹשֶׁר וְהַשִּׂמְחָה, בִּלְעֲדֵיכֶם לֹא הָיִיתִי יְכוֹלָה. 

אֵין לִי כָּל דֶּרֶךְ לְתָאֵר כֵּיצַד הָיוּ נִרְאִים חַיַּי לְלֹא אִילָן כְּיַלְדָּה אוֹ כְּאָדָם מִתְבַּגֵּר כַּיּוֹם, אֲבָל אֵין לִי סָפֵק כִּי בִּלְעֲדֵיכֶם הִתְמוֹדְדוּת בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם הָיְיתָה קָשָׁה שִׁבְעָתַיִים. 

לְצַד כָּל אֵלֶּה בִּרְצוֹנִי לְהוֹדוֹת לְהוֹרַיי לְאַחְיוֹתַיי אֲחִי וּמִשְׁפַּחְתִּי עַל מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ מִיּוֹם הִיוָּולְדִי שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת גְּבוּלוֹת.  אַתֶּם אֵלֶּה הָעוֹשִׂים יָמִים כְּלֵילוֹת לָתֵת לִי אֶת כָּל צְרָכַיי הַפִיזִיִּים וְהָרִגְשִׁיִּים לְלֹא לֵאוֹת גַּם כַּאֲשֶׁר יָדַעְנוּ יָמִים קָשִׁים מִנְּשׂוּא וּשְׂמָחוֹת אֲנִי יוֹדַעַת כִּי לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לִגְמוֹל לָכֶם עַל כָּךְ אַתֶּם מִשְׁפַּחְתִּי הַיְּקָרָה אַתֶּם הוּא הַכֶּתֶר הַמֻּונָּח עַל רֹאשִׁי בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה. 

וּלְךָ כְּבוֹד הַנָּשִׂיא אוֹמַר תּוֹדָה עַל הַזְּכוּת שֶׁנִּיתְּנָה לִי לַחֲלוֹק יַחַד אִיתְּךָ אֶת הַכָּבוֹד לַעֲמֻותַּת אִילָ"ן אֲשֶׁר חוֹגֶגֶת  כָּעֵת  60 שָׁנָה לְהִיוָּוסְדָהּ.

הַתּוֹכֶן נִלְקַח מֵהָאֲתָר אִילָ"ן יִשְׂרָאֵל