משמעות פרשת תזריע

תַּקְצִיר הַפָּרָשָׁה:

פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ מַמְשִׁיכָה לַעֲסֹק בְּעִנְיְנֵי טֻמְאָה וְטַהֲרָה שֶׁהַתּוֹרָה הֵחֵלָּה לַעֲסֹק בָּהֶם בְּפָרָשַׁת שְׁמִינִי. הַפָּרָשָׁה פּוֹתַחַת בְּדִינֵי הַיּוֹלֶדֶת. אָמְנָם לְיָדָהּ הִיא כּוֹחַ הַחַיִּים וְהַנּוֹלָד הוּא תָּמִיד טָהוֹר, אוּלָם הַיּוֹלֶדֶת בְּלֵדָתָהּ נִטְמֵאת וּצְרִיכָה לְהַמְתִּין עַד שֶׁתּוּכַל לָבוֹא שׁוּב אֶל הַמִּקְדָּשׁ.

בָּבוּאָה אֶל הַמִּקְדָּשׁ עָלֶיהָ לְהָבִיא קָרְבָּן עוֹלֶה וְקָרְבַּן חַטָּאת. בְּפָסוּק אֶחָד בַּפָּרָשָׁה, וּכְמֵעֵין בְּדֶרֶךְ אַגַּב, מַזְכִּירָה הַתּוֹרָה אֶת מִצְווֹת בְּרִית הַמִּלָּה, אַחַת הַמִּצְווֹת הַיְּסוֹדִיּוֹת בְּיוֹתֵר בַּיַּהֲדוּת.

לְאַחַר מִכֵּן עוֹבֶרֶת הַתּוֹרָה לָדוּן בְּדִינֵי הַצָּרַעַת הַשּׁוֹנִים. הַצָּרַעַת, נָגַע עוֹר, בָּאָה עַל חֲטָאִים מְסֻיָּמִים וּבִפְרָט עַל לָשׁוֹן הָרַע וְגַאֲוָה. הַצָּרַעַת הַמִּקְרָאִית, כְּמוֹ רֹב רֻבָּן שֶׁל מַחֲלוֹת הָעוֹר אֵינָהּ מְדַבֶּקֶת אוּלָם הִיא אֵינָהּ מַחֲלַת עוֹר רְגִילָה וְלֹא כָּל נָגַע בָּעוֹר הוּא צָרַעַת. מִי שֶׁמַּחֲלִיט הָאֵם נֶגַע מְסֻיָּם הוּא צָרַעַת הוּא הַכֹּהֵן וְהַתּוֹרָה מְפָרֶטֶת מִסְפַּר קְרִיטֶרְיוֹנִים (הַתְּנָאִים קָשִׁים מְאֹד לַהֲבָנָה וְכַנִּרְאֶה תּוֹרַת הַנְּגָעִים הִיא אַחַת מֵהַתּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ בע"פ בְּמִשְׁפַּחַת הַכְּהֻנָּה).

צָרַעַת יְכוֹלָה לִהְיוֹת לֹא רַק בְּאָדָם אֶלָּא גַּם בַּבְּגָדִים. זֶהוּ שָׁלָב נוֹסָף, אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צָרַעַת וְלֹא תִּקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר גַּם בְּגָדָיו מְקַבְּלִים צָרַעַת וְעַתָּה קָשֶׁה לוֹ יוֹתֵר לְהַסְתִּיר אֶת מַצָּבוֹ (בַּמִּקְרֶה הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר הַנִּדּוֹן בְּפָרָשַׁת מְצֹרָע, צָרַעַת יְכוֹלָה לְהוֹפִיעַ אַף בְּקִירוֹת הַבַּיִת), בְּגָדִים שֶׁאֵינָם נִרְפָּאִים מֵהַצָּרַעַת יֵשׁ לִשְׂרֹף וְכָךְ גַּם נִגְרַם נֶזֶק כַּסְפִּי כָּלְשֶׁהוּ לַחוֹלֶה.

הֶמְשֵׁךְ דִּינֵי הַמְּצֹרָע, כֵּיצַד הוּא נִטְהָר וְצָרַעַת הַבָּתִּים נִדּוֹנִים בְּפָרָשַׁת מְצֹרָע.