שרה אהרונסון

130 שָׁנָה לְהֻולַּדְתָּהּ שֶׁל שָׂרָה אַהֲרֹנְסוֹן
הַחוֹדֶשׁ אָנוּ מְצַיְּינִים 130 שָׁנָה לְהֻולַּדְתָּהּ שֶׁל שָׂרָה אַהֲרֹנְסוֹן, הַיְּדוּעָה בְּפִי כָּל כְּשֵׁרָה גִּיבּוֹרַת נִילִ"י.
שָׂרָה נוֹלְדָה בְּ- 6 בְּיָנוּאָר 1890, י"ד בְּטֵבֵת תר"ן, בְּזִכְרוֹן יַעֲקֹב.

שָׂרָה שַׁיֶּיכֶת לְצַבָּרִיּוּת הַשָּׁורְשִׁיּוֹת, בַּת לַחֲלוּצֵי הָעֲלִיָּה הָרִאשׁוֹנָה, יְלִידַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ שֶׁהָיְתָה כֹּה יִקְרֶה לָהּ וַעֲבוּרָהּ הִקְרִיבָה אֶת חַיֶּיהָ.
בִּרְשׁוּמָה זוֹ לֹא נַרְחִיב עַל קוֹרוֹת חַיֶּיהָ, הַמַּרְשִׁימִים וְהַקַּצָּרִים, אַךְ נְצַיֵּין שֶׁשָּׁרָה אַהֲרֹנְסוֹן, אֲשֶׁר קִיבְּלָה עַל עַצְמָהּ אֶת הַנְהָגַת מַחְתֶּרֶת נִילִ"י, לְאַחַר הֵירָצְחוּ שֶׁל אַבְשָׁלוֹם פַיְינְבֵּרְג, הֶעֱמִידָה בְּרֹאשׁ סֻולַּם עֲרָכֶיהָ אֶת הָאַחְרָיוּת וְהַדֻּוגְמָה אִישִׁית.
עֲרָכִים אֵלּוּ, מְתוֹאָרִים בְּצוּרָה נִפְלָאָה ע"י אָחִיהָ, אַהֲרֹן אַהֲרֹנְסוֹן, אֲשֶׁר שָׁהָה בְּקָהִיר בִּשְׁנַת 1917 וְעָבַד בְּשִׁיתּוּף עִם הַמּוֹדִיעִין הַבְּרִיטִי בְּמִסְגֶּרֶת מַחְתֶּרֶת נִילִ"י.

אַהֲרֹן כּוֹתֵב בְּיוֹמָנוֹ, בְּתַאֲרִיךְ הַ-20-21.04.1917, עמ' 244-245, עַל בִּיקּוּרָהּ שֶׁל שָׂרָה בְּקָהִיר וְעַל הַקּוֹנְפְלִיקְט הַפְּנִימִי הַמִּתְחוֹלֵל בְּלִבּוֹ.

מִצַּד אֶחָד, רְצוֹנוֹ לְהָגֵן עַל אֲחוֹתוֹ מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה שֶׁבַּעֲבוֹדַת הַמַּחְתֶּרֶת וּלְשַׁכְנְעָהּ לְהִישָּׁאֵר בְּמִצְרַיִם, מִצַּד שָׁנִי, יִרְאַת הַכָּבוֹד שֶׁאַהֲרֹן רוֹחֵשׁ לְשָׂרָה, הָאִישָּׁה הָעַצְמָאִית, הַגִּיבּוֹרָה וְהַנּוֹעֶזֶת הַמְּמַלֵּאת תַּפְקִיד מֵהַמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה כְּמַנְהִיגַת מַחְתֶּרֶת נִילִ"י בא"י, וְהַמִּתְעַקֶּשֶׁת עַל מְחֻויָּבוּתָהּ לַחֲזוֹר לִמְשִׂימָתָהּ בא"י, לַמְרוֹת הַפְצָרוֹתָיו שֶׁל אַהֲרֹן כִּי תִּשָּׁאֵר בְּמָקוֹם בָּטוּחַ, בְּמִצְרַיִם.
"שִׂיחוֹת אֲרֻוכּוֹת עִם שַׁרְתִּי, הִיא עוֹמֶדֶת עַל שֶׁלָּהּ, כִּי אֵין הִיא יְכוֹלָה, וְאַף לֹא חַיֶּיבֶת, לְהִשָּׁאֵר כָּאן. חוֹבָתָהּ קוֹרֵאת לָהּ לַחֲזוֹר לְשָׁם, אֶל הַסַּכָּנָה, וַאֲנִי אֵינִי צָרִיךְ לִמְנוֹעַ בַּעֲדָהּ מִלָּשׁוּב שְׁמָהּ. הִיא כֹּה פְּשׁוּטָה בְּגַדְלוּתָהּ.

אֵין הִיא מְשַׁעֶרֶת מָה רַבָּה אֲצִילוּת נִשְׁמָתָהּ...נָעִים לְהִסְתַּכֵּל בַּגִּיבּוֹרָה."
"לְאַחַר וִיכּוּחִים אֲרֻוכִּים, מַכְאִיבִים מְאוֹד, אֲנִי רוֹאֶה עַצְמִי נֶאֱלַץ לְקַבֵּל אֶת קָרְבָּנָהּ שֶׁל שַׁרְתִּי.

מָה אַמִּיצָה הִיא, וְשֶׁקָּטָה, בְּהַקְרִיבָהּ אֶת עַצְמָהּ."
לָחֲצוּ כָּאן לִקְרוֹא בְּהַרְחָבָה עַל קוֹרוֹת חַיֶּיהָ שֶׁל שָׂרָה בַּאֲתָרֵנוּ.

נלקח מאתר מוזיאון נילי 

© 2020 כל הזכויות שמורות לבית המראות.

נתקלתם/ן בתוכן פוגעני?

דווחו לנו

נתקלתם/ן בתקלה?

דווחו לנו