מקור השם כהן

כֹּהֵן

הוּא כְּכָל הַנִּרְאֶה שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה הַיְּהוּדִי הָעַתִּיק וְהַנָּפוֹץ בְּיוֹתֵר וּמַצְבִּיעַ עַל מוֹצָא מֵהַכֹּהֲנִים. עַל פִּי הַמָּסֹרֶת, הַכֹּהֲנִים הֵם צַאֲצָיו שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אָחִיו הַבְּכוֹר שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. לַכֹּהֲנִים הָיוּ תַּפְקִידִים מְיֻחָדִים בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בַּמִּשְׁכָּן וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם עַד חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי בִּידֵי הָרוֹמָאִים בִּשְׁנַת 70 לַסְּפִירָה. עַד הַיּוֹם לַכֹּהֲנִים שְׁמוּרוֹת חוֹבוֹת וּזְכוּיוֹת מְיֻחָדוֹת עַל פִּי הַמָּסֹרֶת.

בָּעוֹלָם מְתֹעָד מִסְפָּר גָּדוֹל שֶׁל צוּרוֹת חֲלוּפִיּוּת לְשֵׁם כֹּהֵן.

נִלְקַח מֵאֲתַר בֵּית הַתְּפוּצוֹת