משמעות פרשת דברים

פָּרָשַׁת דְּבָרִים פּוֹתַחַת חוֹמֶשׁ חָדָשׁ - חוֹמֶשׁ דְּבָרִים - הַשּׁוֹנֶה מַהוּתִית מֵהַחֻומָּשִׁים שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו.

סֵפֶר דְּבָרִים מֻורְכָּב מִנְּאוּמִים אֲרֻוכִּים שֶׁל מֹשֶׁה. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁבְּפָרָשַׁת שֵׁמוֹת מְתָאֵר אֶת עַצְמוֹ כִּכְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן מַפְלִיא בִּיכוֹלֶת נְאוּמָיו. סִיפּוּרֵי אֵירוּעִים (שֶׁאֵינָם חֵלֶק מֵהַנְּאוּמִים, אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁאֵרְעוּ בְּאוֹתָהּ עֵת) נְדִירִים מְאֹד, וְלוֹ רַק בִּגְלַל הָעֻובְדָּה שֶׁסֵּפֶר דְּבָרִים נִפְתַּח בְּא' בשְׁבָט וּמֹשֶׁה נִפְטַר פָּחוֹת מֵאַרְבָּעִים יוֹם אַחַר כָּךְ בֵּז' בַּאֲדָר.

נְאוּמוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל מֹשֶׁה מֵכִיל אֶת כָּל פָּרָשַׁת דְּבָרִים וְהוּא מִסְתַּיֵּים רַק בְּפָרָשַׁת וְאֶתְחַנֵּן.