ראי, ראי שעל הקיר

רְאִי, רְאִי שֶׁעַל הַקִּיר, קֶטַע מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂיָּה שִׁלְגִּיָּה/ הָאַחִים גָּרִים

פַּעַם אַחַת, בְּאֶמְצַע הַחֵרֶף, כְּשֶׁפָּתִיתִי הַשֶּׁלֶג יָרְדוּ עַל הָאָרֶץ כְּמוֹ נוֹצוֹת מִן הַשָּׁמַיִם, יָשְׁבָה לָהּ מַלְכָּה אַחַת בְּחַלּוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ מִסְגֶּרֶת עֵץ הֲבָנָה שַׁחַר, וְתָפְרָה. וּבְשָׁעָה שֶׁכָּךְ יָשְׁבָה לָהּ וְתָפְרָה, וְהִבִּיטָה הַחוּצָה עַל הַשֶּׁלֶג, דָּקְרָה אֶת אֶצְבָּעָהּ בְּמַחַט וְשָׁלוֹשׁ טַפּוּת שֶׁל דָּם צָנְחוּ אֶל תּוֹךְ הַשֶּׁלֶג. וּמִכֵּיוָן שֶׁהָאָדָם נִרְאָה יָפֶה כָּל כָּךְ בְּתוֹךְ הַשֶּׁלֶג הַלָּבָן, חָשְׁבָה הַמַּלְכָּה לְעַצְמָהּ "הַלְּוַאי שֶׁהָיָה לִי יֶלֶד לָבָן כְּשֶׁלֶג, אָדָם כְּדָם וְשַׁחַר כְּמוֹ הָעֵץ שֶׁבְּמִסְגֶּרֶת הַחַלּוֹן."

לֹא עָבַר זְמַן רַב וְהַמַּלְכָּה יַלְדָּה בַּת קְטַנָּה שֶׁהָיְתָה לְבָנָה כְּשֶׁלֶג, אֲדָמָה כְּדָם וְשֶׁחָרַת שַׁעַר כְּמוֹ עֵץ הַהֲבָנָה, וְלָכֵן הֶעֱנִיקוּ לָהּ אֶת הַשֵּׁם שִׁלְגִּיָּה (כִּי הָיְתָה לְבָנָה כְּמוֹ הַשֶּׁלֶג), וּבְשָׁעָה שֶׁהַתִּינֹקֶת נוֹלְדָה, מֵתָה הַמַּלְכָּה. אַחֲרֵי שָׁנָה אַחַת לָקַח לוֹ הַמֶּלֶךְ אִשָּׁה אַחֶרֶת. הַמַּלְכָּה הַחֲדָשָׁה הָיְתָה אִשָּׁה יָפָה, אֲבָל גֵּאָה וּמִתְנַשֵּׂאת כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יָכְלָה לַסֵּבֶל אֶת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁמִּישֶׁהִי תַּעֲלֶה עָלֶיהָ בְּיָפְיָה. לְמַלְכָּה הָיָה רְאִי פְּלָאִים. הִיא בָּאָה וְנֶעֶמְדָה מוּלוֹ, הִבִּיטָה בִּדְמוּתָהּ, וְאָמְרָה:

"רְאִי, רְאִי שֶׁעַל הַקִּיר,

מִי הַיָּפֶה מִכְּלָן בַּכְּפָר וּבָעִיר?"

וְהָרְאִי עָנָה לָהּ:

"גְּבִרְתִּי הַמַּלְכָּה, אֶת הַיָּפָה מִכְּלָן בַּכְּפָר וּבָעִיר."

וְהִיא הָיְתָה מַרְצָה כִּי יָדְעָה שֶׁהָרְאִי אוֹמֵר אֱמֶת.

וְאוּלָם שִׁלְגִּיָּה הָלְכָה וְגָדְלָה מִיּוֹם לְיוֹם, וְנֶעֶשְׂתָה יָפָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּכְשֶׁמָּלְאוּ לָהּ שֶׁבַע שָׁנִים הָיְתָה יָפָה כְּמוֹ קֶרֶן אוֹר, וְיָפֶה אָפְלוּ יוֹתֵר מִן הַמַּלְכָּה עַצְמָהּ. וּפַעַם אַחַת, כְּשֶׁהַמַּלְכָּה הָלְכָה אֶל הָרְאִי וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ:

"רְאִי, רְאִי שֶׁעַל הַקִּיר,

מִי הַיָּפֶה מִכְּלָן בַּכְּפָר וּבָעִיר?"

עָנָה לָהּ הָרְאִי:

"אֶת הַיָּפָה מְכַלָּן כָּאן, גְּבִרְתִּי הַמַּלְכָּה,

אֲבָל יָפָה מִמְּךָ פִּי אֶלֶף שִׁלְגִּיָּה."

הַמַּלְכָּה נִבְהֲלָה מְאֹד וְנֶעֶשְׂתָה צָהֲבָה וְיָרְקָה מֵרַב קִנְאָה. מֵאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הָיָה לִבָּהּ מִתְהַפֵּךְ בְּקִרְבָה מֵרַב שִׂנְאָה בְּכָל פַּעַם שֶׁרָאֲתָה אֶת שִׁלְגִּיָּה, וְהַקִּנְאָה וְהִגְאוּהָ הָלְכוּ וְהִתְפַּשְּׁטוּ כְּמוֹ עֲשָׂבִים שׁוֹטִים בְּתוֹךְ לִבָּהּ, וְהָלְכוּ וְגָבְרוּ עַד שֶׁלֹּא מָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ יוֹמָם וְלַיְלָה...

מִתּוֹךְ: שִׁלְגִּיָּה וְעוֹד 30 אַגָּדוֹת אֲחֵרוֹת(, מִגֶּרְמָנִית: חַנָּה לִבְ)נַת

הוֹצָאַת מַחְבָּרוֹת לְסִפְרוּת, תֵּל אָבִיב 1997

© 2020 כל הזכויות שמורות לבית המראות.

נתקלתם/ן בתוכן פוגעני?

דווחו לנו

נתקלתם/ן בתקלה?

דווחו לנו