שיר השירים פרק ג'

לְאַחַר שֶׁהַדּוּד הָלַךְ, מְנַסֶּה הַנַּעֲרָה לְהֵרָדֵם, אַךְ כְּמֵהָה הִיא לְדוֹדָה. נְקִיפוֹת מַצְפּוּן עַל שֶׁשִּׁלְּחָה אֶת אֲהוּבָה מִתְעָרְבוֹת לָהּ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּתָהּ אֵלָיו. בַּחֲלוֹמָהּ, אֵין הִיא כֹּה מְחֻשֶּׁבֶת צְנוּעָה וּמֻפְנֶמֶת כְּבִמְצִיאוֹת, וְהִיא יוֹצֵאת לָעִיר לְחַפֵּשׂ אֶת דּוֹדָהּ. בְּלֹא בּוּשָׁה, שׁוֹאֶלֶת הִיא אֶת הַשּׁוֹמְרִים אַיָּה דּוֹדָה, הִיא מוֹצֵאת אֶת אֲהוּבָה, וּבִמְלוֹא כּוֹחָהּ אוֹחֶזֶת בּוֹ וּמְבִיאָה אוֹתוֹ אֶל בֵּיתָהּ. הַנַּעֲרָה מִתְעוֹרֶרֶת וְשָׁבָה לַהֲבָנָתָהּ הֵרַצְיוֹנָאלִית שֶׁעוֹד לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן. הִיא חוֹזֶרֶת וּמְבַקֶּשֶׁת מֵחַבְרוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא יְגַלּוּ לְדוֹדָה עַל חֲלוֹמוֹתֶיהָ, בִּכְדִי שֶׁלֹּא יְעוֹרְרוּ בְּכָךְ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.
הַדָּוִד-הַמֶּלֶךְ מַגִּיעַ, אַךְ הַפַּעַם לֹא לְבַד. הוּא כְּבָר לֹא מַגִּיעַ כְּאָדָם פְּרָטִי, כַּצְּבִי אוֹ כְּעֹפֶר הָאַיָּלִים הַקּוֹפֵץ וּמְחַזֵּר. עַתָּה הוּא בָּא כַּמֶּלֶךְ הָעוֹלֶה מִן הַמִּדְבָּר שֶׁסְּבִיבוֹ צָבָא רַב, תִּמְרוֹת עָשָׁן. שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סְבִיב לְמִטָּתוֹ.
הָאָהוּב מַגִּיעַ בִּמְגַמָּה לְמַמֵּשׁ אֶת אַהֲבָתוֹ, הוּא מַגִּיעַ עִם אַפִּרְיוֹנוֹ, עִם עֲטֶרֶת חֲתֻנָּתוֹ שֶׁהֵכִינָה לוֹ אִמּוֹ. רוֹצָה הוּא לָשֵׂאת לְאִשָּׁה אֶת אֲהוּבַת לִבּוֹ.

© 2020 כל הזכויות שמורות לבית המראות.

נתקלתם/ן בתוכן פוגעני?

דווחו לנו

נתקלתם/ן בתקלה?

דווחו לנו