יגון חלק ב'

אקספוזיציה:

זמן - דמדומי ערב, חורף קשה

מקום - לב לבה של עיר גדולה ברוסיה

כותרת הסיפור - משמעות כפולה מבחינה עלילתית היא מייצגת את יגון יונה עקב מות בנו. מבחינה המסר של היצירה, היא מכוונת ליגון הנובע מכישלונותיו של יונה ליצור קשר אנושי ובעצם היא מסגירה את האווירה המאפיינת את החברה העירונית של התקופה - קדרות, מועקה וצער מאטימות בני האדם והתרכזותם המוחלטת בעצמם.

אנלוגיה דומה בין יונה לסופה - ישנו דמיון בין שפת הגוף של יונה לבין שפת הגוף של סוסתו. שניהם מתוארים כאילו הם מכוסים בשלג, שניהם לא זזים ממקומם. הם מגיעים מאותו הכפר, שניהם עבדו בעבודת כפיים, בשדה. עבורם העיר רועשת, מפלצתית ומאיימת. האנלוגיה מראה שלשניהם יש אנושיות בניגוד מובהק לשאר בני האדם שנתקל בהם יונה, אירוני שהסוסה החיה יותר אנושית מבני האדם.

אנלוגיה ניגודית בין יונה לאנשי העיר - יונה והסוסה זזים בקצב איטי לעומת דיבור יונה איטי ומבולבל לעומת נוסעיו שמדברים ישר ולעניין ובקצרה. הסוסה מקשיבה ליונה הפורק את יגונו בניגוד חד לבני האדם המתעלמים. הבדל באלו שמדגישים את האנושיות של יונה בניגוד לשאר אנשי העיר.

אפיון דמותו של יונה - אדם מבוגר שהגיע לעיר הגדולה לאחר שבנו העגלון מת מקדחת. השאיר את בתו בכפר והגיע כדי לנסות להרוויח כסף. הוא כפוף ושחוח, לא נע למרות השלג הרב עליו, הוא מכונס בתוך עצמו, שקוע באבל ובבדידות ומתקשה בפעולות הפיזיות הפשוטות בעקבות מות בנו. יונה מתקשה לבטא במילים את צערו, יכולת הביטוי שלו מוגבלת : "ואצלי זאת אומרת, אדוני... בני, כלומר, נפטר השבוע". לבו המלא יגון מקשה עליו לדבר על בנו באופן שוטף. יונה מנסה ליצור קשר של שיחה על עיניינים הפרטים של הנוסעים. יונה נראה כמי שהולך לאיבוד בעיר הסואנת, הוא לא בקיא באורחות העיר המנוכרת וניסיונותיו החוזרים מראים על מצבו הנואש.

מוטיבים

מוטיב היגון - ממחיש עד כמה קשה לחיות בחברה מנוכרת וקרה.

מוטיב העיניים - מראה את ההבדלים בין יונה לעיר ובין הסוסה לעיר. איש הצבא שנראה ידידותי, עצם את עיניו והתנתק מיונה. יונה מחפש עיניים אך מתקשה להביט בעיניי אחרים (כמעט דורס אנשים). העגלון הצעיר שמתעורר מזדרז לכסות את עיניו ומתנתק מיונה. בניגוד לאלו, עיניי הסוסה בוהקות שיונה מדבר ופורק את יגונו, הסוסה יותר אנושית מהעיר.

מוטיב הבדידות - ניתן לראות את הבדידות העוטפת את יונה, למרות שהעיר צפופה.

ביקורת ומשמעות הסיפור:

הביקורת היא חברתית. היא באה לנזוף בחרה האנושית על כך שאינה רגישה לכלל ולמעשה כל אחד דואג לעצמו בלבד.

הסיפור מראה כמה נואש וצמא יונה ליחס והקשבה, אך כל אחד מאנשי העיר עסיק בשלו ולא מפנה רגע אחד להקשיב ליונה. כל כך הרבה אנשים ויונה לא מוצא בן אדם אחד לפרוק אצלו את יגונו.

הסיפור פונה לחברה וקורא לה להפסיק להיות אטומה, אדישה, מנוכרת, קרה, דורסנית ואגואיסטית. רק הבהמה מקשיבה ליונה ובצורה הרבה יותר טובה מאנשי העיר. היא למעשה מתנהגת באופן המתבקש, הפוך מאנשי העיר.

* הסופר מייצר האנשה - מצב שבו חפצים, בעל"ח ושאר פרטים לא אנושיים מקבלים תכונות אנושיות (הסוסה).

...

Verballica

סתיו

...

נקודות

משימת ספיישל

שם דרגה

תחומי עניין

19%

מחשבון המראות

זמן הקלטה

תכנים

השמעות

הקלטות

נקודות

מראת בית

עמותות

Entertainment

Lifestyle